חיפוש

הילדה הפנימית היא האלוהות במלוא הדרה

השפה של הילדה הפנימית וריפוי לא תמיד זמין לנו בצורה ברורה ולכן אשמח לתת כמה מילים בנוגע לחיבור הפנימי לאזורים אשר נמצאים בתת מודע ואינם זמינים לנו תמיד במהלך היום.


במהלך החיים אנו פועלים כביכל מהמודע ובוחרים בחירות שנראות לנו מתאימות ונכונות. אבל יש לנו עוד עולם פנימי שלם ומורכב שהו התת מודע, הפחדים, הילדות, הכתמות בתודעה שנמצאות לנו עד רמת התאים בגוף. כאשר בתולה שוכבת עם הגבר הראשון שלה היא יכלה להתאהב במהירות מתוך מחשבה שהוא האחד הכי מדהים. כשאר זוהי הכתמה בתודעה כי היא חוותה סקס לראשונה שזה היה לה טוב ומדהים ובכך יצרה חוט המקשר בין עונג לאותו גבר. וכך גם בדברים שיצרו לנו טרומה במערכת. כאשר חזרנו הביתה מהלימודים עם ציון לא משו במבחן ואמא הגיבה בצורה של אכזבה אנו נכתום את התודעה שלנו שאנו אכזבה ולא טובים באותו מקצוע.. ישנם אין ספור דוגמאות על כך שאם חווינו בילדות מצב אשר גרם לנו להתכווץ אנו נלך עם זה גם שנים קדימה ונתנהל עם הפחד לחוות שוב את החוויה או רצון לחוות שוב. גם אם אין אנו מבינים למה כאנשים בוגרים אנו בוחרים בדברים מסויימים או חוזרים על דפוסים שכבר לא משרתים אותנו.


התת מודע זהו אזור דמדומים שרק כאשר אנו במדיטציה נוכל לצלול לזכרונות ולרפא את החלקים החסרים וכאובים בתוכינו, נכניס לשם נשימה והבוננות ונוכל להתחיל ליצור קשר עם הילד שזוכר הכל מעברוץ

הילדה הפנימית בפנים היא ישות תמימה ומוארת שהיתה קיימת עוד לפני כל התכנותים והמניפולציות שהלבישו עליה עם השנים.


אחד הדברים שלא נעימים לה זה להיות בחברת אנשים חסרי רגישות קיומית. אז נכון, לפעמים הילדה בפנים מאוד רגישה גם אם בחיי היום יום אנו חזקים ובוגרים, עדיין הרגישות שנמצאת שם באה לתת לנו קריאה בפנים להתעורר ולחזור הביתה לאהבה וקבלה של הילדה.

היום אני מבינה שכל פעם שיש לי כיווץ בגוף או אי נוחות זה זמן מעולה להקשיב פנימה לראות מה מציק שם.


אחד הדברים החזקים זה תחושת התנגדות להיות ליד אנשים חסרי רגישות וללא אינטליגנציה כלשהי רוחנית, רגשית קיומית.

פעם הייתי מתעלמת מקיומה ומשלה את עצמי שהכל בסדר ואני זאת שיותר מדי רגישה אבל היום… היום אפשר לדבר אחרת..

היום להקשיב לגוף מלמד שיש פעמים שבהם פשוט צריך ללמוד לשחרר אנשים מחייך. לא ברע , בטוב.

היום אם אשב עם אדם שעסוק רק. בעצמו, רק בלנסות לזיין. להגיד. לקחת. להתעלם. שיושב לידי אבל מתנהג באגרסיביות רגשית שתכלס נובעת מהתעלמות כלפי עצמו קודם, היום אדע לשחרר.

חברים, תלמידים, מורים, הורים.... להקשיב לילדה בפנים זה לאפשר רגע עצירה ובדיקה האם הדבר אותו אני חווה נעים לי? האם אני חוזרת על דפוסים ישנים שלא נכונים לי מתוך העבר? עצם זה שאנו עוצרים לשאל את השאלות הללו אנו מתחילים לפתח דו שיח פנימי עם הילד בפנים ויוצרים לו בעצם אבא ואמא אוהבים ומודעים שזה האני הבוגר שהוא אתה כיום.

ואיך אני יודעת אם נעים לה? איך אדע שאני קשובה לילדה?

הגוף.!

הגוף מתרחב או מתכווץ, הגוף נושם או נחנק, הגוף שמח או שאוב .

הילדה הפנימית נמצאת בתאים הפנימיים יום יום רגע רגע. אם לא מקשיבים לה היא משתוללת.

לא שהיא רוצה ג׳אנק, סקס, סמים או אלכוהול ... ממש לא. זה אנחנו אולי רוצים .

הילדה בפנים רוצה אהבה נקודה.

חוסר הקשבה לתחושות בגוף יוצרים גופי כאב שמנהלים אותנו עד היום והכל רק כדי שנתחיל להקשיב פנימה לגוף, לנשימה, לילד בפנים שיבעט והדבר יתבטא בצורת חרדות, לחצים ומתח אם לא נקשיב לו.

היום אם אשב ליד אדם שמציף משו אדע להתבונן ולדעת אם זה עבודה פנימית שלי או.... פשוט הילדה בפנים מרגישה כיווץ, צורחת לי להקשיב לה כבר ולא להיות שם. לשחרר, להרפות.. לתת לאנשים להמשיך בדרכם ולפנות מקום לחדשים. בלי לשחרר ישן אין מקום לחדש.



הילדה הפנימית היא האלוהות במלוא הדרה!

היא מתוקה היא כנה והיא לא תנהל אותנו אם נלמד להקשיב פנימה לתחושות בגוף. לרפא לאהוב ולהיות אבא ואמא טובים קודם! לעצמנו.

אז מי שמכווץ ממליצה קודם לנשום ולהיות יותר קשוב, אולי יש אזה קריאה פנימית לדייק ולשחרר אנשים ודברים מהחיים על מנת להיות רגע לבד בלי לפחד ומשם לדברים חדשים.

אז כדי לחוות חיבור מחודש אנו זקוקים לשלב של מחילה עצמית

קוד לשינוי התת מודע ואימון להתחבר לאני הגבוה שבנו .

אחד התקיעויות שקיימות ב גוף נפש האדם זה כעס עצמי ואכזבה מעצמנו, התחושה של חוסר חיבור שלך לעצמך ואפילו פחד מעצמך הם לחיות בתחושת כלא שאין בעל הבית לבית .

ההסכמה שלנו למחול לעצמנו היא בין הצעדים החשובים שאדם עושה כדי להתקרב לנשמה שלו. כל כעס ואכזבה עצמית הם קולות מן העבר שמהדהדים בי עד היום. תחושה של אני לא מספיק משו

והאכזבה שאינני הדבר הדמיוני שיצרנו בראש.

העניין הוא שאושר זה לא חפצים ולא כסף, לא עבודה או ילדים ובעל ..

אושר זה רמת נוכחת - מצב תודעה נתון. כדי שנחווה אושר אנו רוצים להסכים לראות את הכעס והאכזבה מעצנו ולהתקדם לשלב החשוב - מחילה עצמית. סליחה לעצמי. שחרור של אכזבה וכעס ושינוי לחמלה והבנה שמה שעשינו עד היום נבע מכאבי ילדות וחוסר ידיעה וכיום אנו לומדים בעצם לחיות נכון יותר.

מצב של חיבור מייצר עונג משוגע בגוף ובלב, מן אורגזמה ממושכת של הכרת תודה על החיים והתחושה הזאת יכולה להגיע בלי !! שום!! גורם!! חיצוני .

מחילה עצמית חשובה כדי שאדם יעלה עוד שלב בסולם התודעה ויהיה שמח בלי גורם חיצוני .

מחילה עצמית תייצר מחילה חיצונית באופן טבעי בלי להתעסק במי צודק. כי זה כבר לא מעניין .

מחילה לעצמנו על טעויות, על בורות, על חוסר אכפתיות מהגוף שלנו, על שנים של נטישה וחוסר הקשבה.

מחילה עצמית על הפעמים בהם פחדנו לדייק ולעמוד על שלנו והתהלכנו על ביצים מתוך הפחד לאבד את החבר , העבודה וכו ...

מחילה עצמית כדי לחזור לתום הילדי בפנים ולשמוח סתם ככה מפנים .

השלב של מחילה עצמית וחיבור לילד הפנימי הוא הריפוי שאנו כל כך צמאים לו. ההסכמה להתרכך מול עצמי מייצרת תאים חדשים במוח ובתודעה ומאפשרת לנו באמת לעבור טרנפורמיציה מסבל לאושר ומשם התהליך הרוחני לתודעה גבוהה יכל להיפתח ללא הדחקות ובריחה אלא מתוך חיבור, שמחה וריפוי.

נמסטוסיק

89 צפיות

הרשמה והצטרפות לשיעורים

בר 058-444-0087